גם בעידן בו מנועים מיוצרים בסדרות גדולות על ידי מכונות אוטומטיות, איכות המנוע (במיוחד במנוע חדש או באב־טיפוס) תלויה בתבנית האב. לכל חלק יש דרישות דיוק מחמירות, מפני שכל סטייה משפיעה ישירות על האמינות, ההספק ויעילות צריכת הדלק. לכן, גם התבנית הראשונית חייבת לעמוד בסטייה זעירה של עד 1/100 מ"מ. כיום לרוב משתמשים בחומרים פולימריים (Resin) במקום בעץ לצורך יצירת תבניות, אך קנמוצ'י מדגיש בראיון את החשיבות של שמירה על המסורת: תבניות העץ הן נקודת ההתחלה ההיסטורית של עולם היציקה, ובעיניו אסור לאבד את היכולות הללו.
"העבודה הראשונה של יוצר תבניות עץ היא לא לגעת בעץ – אלא לקרוא שרטוט", אומר קנמוצ'י. שם מתחיל החלק המורכב באמת: להפוך שרטוט דו־ממדי למודל תלת-ממדי בראש. "אם אתה לא רואה בראש את הגוף המלא, כאילו הוא מונח מולך, אתה לא באמת קורא את השרטוט. לקח לי בערך עשר שנים להגיע לשלב שבו אני מסוגל לדמיין את החלק הזה עד הפרט האחרון" הוא מספר. בקריאת השרטוט, הוא גם מנסה להבין את הכוונה הלא מפורשת של המהנדסים: איפה החומר צריך להיות עמיד יותר? מה האזורים הרגישים? כיצד יתנהג החומר לאחר יציקה?
רבים מדמיינים יוצר תבניות כמי שמשייף את התבנית בכדי ליצור את הצורה החיצונית של המוצר. קנמוצ'י רואה זאת אחרת:
"בערך 80% מהעבודה שלנו היא בכלל בראש. רק 20% זה לגעת בעץ," הוא אומר בחיוך. "החלק הכי קשה הוא לפני שמתחילים. אני חייב להבין עד הסוף מה הצורה, איך היא תתנהג, איך היא תצא מהחול, איך המתכת תתכווץ. כשהתחלתי, המנטורים שלי אמרו לי 'אל תלך לישון לפני שהבנת את התבנית עד הסוף'. אז זה היה נשמע לי בלתי אפשרי – היום אני מבין למה הם התכוונו."
כשהחלק מורכב, כמו ראש מנוע מלא תעלות, חללים ושכבות – אי אפשר "להעתיק" את השרטוט באופן ישיר. צריך לתכנן את התבנית כך שתאפשר פירוק מהחול, ליצור חלקים שייצרו חללים פנימיים, לחשב את שיעור ההתכווצות של החומר במאונך ובמאוזן, ולהביא בחשבון שגם חומר הגלם של התבנית עצמה מתרחב ומתכווץ לפי טמפרטורה ולחות. "כשאני מקבל שרטוט" אומר קנמוצ'י, "אני קודם כל בודק איזה חומר גלם מתכתי ישמש. יש דברים שאי אפשר למדוד או לכתוב במספר. אם תעבוד רק לפי השרטוט, לא תקבל חלק טוב. תבניות עץ טובות הן מונוזוקורי אמיתי – מעבר למה שכתוב בפירוש."
לאורך הקריירה שלו, קנמוצ'י היה אחראי ליצירת תבניות עץ עבור מנועים שהותקנו במכוניות מרוץ מהבכירות בעולם:
בנוסף, קנמוצ'י יצר את תבניות העץ לאב הטיפוס של "4A-G" – המנוע האגדי שהותקן בדגמי ה-AE86 Corolla Levin ו-Sprinter Trueno, שהפכו לסמלי תרבות מוטורית. כיום, לצד עבודתו המקצועית, קנמוצ'י מקדיש חלק משמעותי מזמנו להדרכת הדור הבא ולהעברת הידע הייחודי של יציקת תבניות עץ לממשיכי דרכו, האמנים שיהיו אחראים למנועי טויוטה בעתיד.
אחד הפרויקטים המרגשים ביותר שעשה קנמוצ'י לא היה בתחום המנועים, אלא דווקא בתחום הטקסטיל בתחילת המאה הקודמת. הוא השתתף בשחזור מדויק של נול האריגה עשוי עץ בשם "Toyota Wooden Self-Powered Loom" – נול שהמציא סאקיצ'י טויודה בשנת 1890 בגיל 24 בלבד. זהו אותו נול אגדי שנחשב לנקודת המוצא של המונוזוקורי של טויוטה כולה. קנמוצ'י מדד בקפדנות את המכונה המקורית, הפיק ממנה שרטוטים, בנה מודל תלת-ממדי והצליח לשחזר גם את ה-"bamboo reed" – רכיב במכונה הדורש דיוק עיבוד של 0.02 מ"מ. כזה שרק מעטים בעולם מסוגלים לייצר. "הנול הזה, שסאקיצ'י פיתח כדי להקל על העבודה של אמו ולשפר את העולם בעזרת טכנולוגיה, הוא הלב של המונוזוקורי של טויוטה" הוא אומר. "כשעבדתי עליו הרגשתי כאילו אני מחבר את עצמי ישירות אל הידיים והמחשבה שלו, דרך העיניים והאצבעות שלי."
היום, כשהמעבר לממשק דיגיטלי ולתוכנות AI כמעט מוחלט, שרטוטי נייר מפנים את מקומם לקבצים דיגיטלים. מדפסות תלת-ממד זמינות יותר ותוכנות ההדמייה מתקדמות במיוחד. קנמוצ'י, שעובד בעצמו עם כלים אלו, מזהיר מפני תלות יתר: "יותר מדי אנשים חושבים שמספיק לסיים את הדגם בתוכנת הדמייה הממוחשבת, ושמכאן 'הכול יסתדר'. אבל זו רק נקודת ההתחלה הווירטואלית. המונוזוקורי האמיתי הוא מה שקורה אחרי זה: איך הופכים את הנתון למכונה, לקו ייצור, לחלק שאתה יכול להחזיק ביד, למכונית שיכולה לנסוע." הבנה של התהליך, חשיבה על הייצור, שליטה במכונות אוטומטיות – כל אלה דורשים עדיין בני אדם שמבינים את הידע הלא כתוב. בטויוטה, אנשים כמו קנמוצ'י הם אלה שמחזיקים את הגשר בין העולמות: בין העץ למתכת, בין השרטוט הדו־ממדי למודל התלת-ממדי, בין נתון דיגיטלי למכונית אמיתית על הכביש.
מבעד לסיפורה האישי של תבנית עץ אחת אפשר לראות את כל הפילוסופיה של טויוטה: כבוד למורשת, חתירה לדיוק בלתי מתפשר, ושילוב חכם בין טכנולוגיה מתקדמת לבין עבודת יד אנושית. מסמיצו קנמוצ'י מייצג דור של אומנים שממשיכים לפסל את דנ"א המותג.
כשטויוטה מדברת על עקרון ה-"מונוזוקורי", היא לא מתכוונת רק לפסי ייצור מתקדמים, אלא לאנשים שמסוגלים לקחת רעיון מופשט ולהפוך אותו למציאות איכותית, בטוחה ואמינה על הכביש. כל מנוע, כל חלק יצוק, מתחיל אי־שם בתבנית שעוצבה ביד של מומחה, וממשיך ברוח של התמדה, דיוק ואהבה אמיתית לעשות דברים טוב יותר, פעם אחר פעם.
