במסע אל עבר המכונית האקולוגית האולטימטיבית, מיישמת טויוטה כל העת טכנולוגיות חדשות שנועדות להפחית את רמת פליטת הפחמן הדו-חמצני, גז מזהם המשפיע על דפוסי אקלים ארוכי-טווח.
בעוד שסביר להניח כי רוב תעשיית הרכב תמשיך להשתמש במנועי הבנזין והדיזל – המקור המרכזי למזהמים הללו – בעשר השנים הבאות, טויוטה גאה להיות המובילה בפיתוח טכנולוגיות היכולות להפחית את פליטת הגזים המזהמים ממנועים מסורתיים, תוך סלילת הדרך אל עבר עתיד בעל מודעות סביבתית רבה יותר וקידום מקורות כוח חלופיים.
בנוסף לפיתוח של מכוניות היברדיות חדשניות, TOYOTA נקטה בצעדים משמעותיים בשיפור הטכנולוגיה במנועי בנזין ודיזל סטנדרטיים, כך שאלו שורפים פחות דלק בצורה יעילה יותר, ומשחררים פחות CO2. במנועי בנזין, מנוע תזמון השסתומים המשתנה החכם (VVT-i) של טויוטה מאפשר עלייה שיטתית בכמות האוויר הנקי הנכנס לצילינדר בזמן שהרכב מאיץ, בעוד שבמנועי הדיזל, טכנולוגיית מסילת הדיזל המשותפת של טויוטה (D-4D) מזריקה את הדלק הישר אל תוך תא הבעירה.
שתי המערכות המתקדמות הללו נועדו להשיג את אותן המטרות: על ידי השימוש ב-VVT-I וב-D-4D, הצליחה טויוטה להשיג בעירה יעילה יותר, עלייה בתפוקת המנוע, וחסכון רב יותר בדלק. כל השינויים הללו מביאים ישירות לירידה משמעותית בפליטת הפחמן הדו-חמצני, תחמוצות החנקן, והפחמימנים.
