דילוג לאיזור תוכן מרכזי (לחיצה על אנטר)

מסלול נחל צין תחתון - גבי שיש

מסלול קשוח מצפון הערבה לצפון הנגב, דרך נחל אמציהו ונחל צין

מים זורמים בלב המדבר הם מחזה שלא רואים בכל יום. במקרה של נחל צין מדובר במים שמקורם בשטיפת פוספטים ממפעל צין. למרות שמראה המים אינו תמיד צלול, הם מאפשרים לצמחייה להתפתח ויוצרים רצועת טבע ירוקה ומפתיעה בתוך הנוף הצחיח. יחד עם מסלול נהיגה מגוון, מתקבל אחד מטיולי השטח המיוחדים בדרום הארץ.

הנסיעה מתחילה במפגש כביש 90 עם כביש 2499, סמוך לעין תמר. מאפסים את מד המרחק ונוסעים לכיוון דרום-מזרח. לאחר 5.0 ק"מ מסתתרת בין עצי הדקל בריכה קטנה בצורת לב – עין פלוטית. מקום נעים לעצירה קצרה, במיוחד בשעות אחר הצהריים.

ב-6.6 ק"מ מגיעים לשער הכניסה של עין תמר. כעבור מאה מטרים נוספים, ליד השלט "נחל אמציהו", מאפסים שוב את מד המרחק ופונים ימינה, לכיוון דרום-מערב, בעקבות סימון השבילים האדום (14120). הגובה כאן הוא מינוס 344 מטר.

תחילת הדרך סלולה, אך בתוך זמן קצר האספלט מפנה מקום לדרך עפר נוחה החוצה את חוואר הלשון. המצוקים הלבנים שסוגרים על הערוץ יוצרים מראה דרמטי במיוחד, אך חשוב לזכור שלא כדאי לשהות למרגלותיהם. באזור זה אירע בשנת 1970 אסון נאות הכיכר, כאשר גושי סלע במשקל של כ-1,500 טון התמוטטו ומחצו מבנה בבסיס צבאי. באסון נהרגו 19 חיילים ואזרח אחד.

הסימון האדום מלווה את הגדה הדרומית של נחל אמציהו, מתחת לקו המתח. שמו הערבי של הנחל הוא ואדי אל-קוצייב – "נחל הקנה".

לאחר 6.5 ק"מ מגיעים למפגש הנחלים אמציהו ואביה, ולמפגש בין הסימון האדום לשחור (14125). מאפסים שוב את מד המרחק ופונים ימינה אל נחל אביה. הגובה כאן הוא מינוס 288 מטר.

נחל אביה מציע ערוץ צר ומפותל יותר, עם תוואי מגוון במיוחד. לאחר 4.1 ק"מ הערוץ מתרחב, וב-5.8 ק"מ, אחרי עלייה קצרה, מגיעים שוב אל כביש 90. מאפסים את מד המרחק וחוצים בזהירות את הכביש, ורק בתנאי שאין פס הפרדה רצוף.

ממול מתחיל המשך המסלול – נחל חצרה, המסומן בכחול (14148). שלט "קידוח עופרים 7" מסמן את נקודת הכניסה. הדרך נמשכת לאורך קו המתח, וב-1.1 ק"מ ממשיכים ישר. ב-1.3 ק"מ יורדת הדרך אל ערוצו של נחל צין.

נחל צין הוא השלישי באורכו בישראל, אחרי נחל פארן ונחל הערבה. אורכו כ-120 ק"מ, והוא חוצה את הנגב מהר רמון ועד הערבה ודרום ים המלח. בערבית הוא נקרא ואדי פוקרא – "נחל העניים". שמו העברי נגזר ממדבר צין המקראי, המוזכר פעמים רבות בסיפורי נדודי בני ישראל.

ב-2.3 ק"מ מגיעים אל המפל הראשון. המים שחקו את הסלע במשך השנים ויצרו מפל קטן ומרשים לצד מעוק יפהפה. זו אחת מנקודות העצירה היפות לאורך המסלול.

מכאן מטפס הסימון הכחול ימינה ויוצא מערוץ הנחל. ב-3.5 ק"מ חוזרים לערוץ, וב-3.7 ק"מ מגיעים לצומת נוסף. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, מערבה, עם הסימון הכחול.

לאחר קילומטר אחד עוזבת הדרך שוב את הערוץ ומטפסת צפונה-מערבה. ממשיכים לעקוב אחר הסימון הכחול: ב-1.5 ק"מ הדרך מתעקלת ימינה, ב-2.3 ק"מ מתחילה ירידה, וב-2.5 ק"מ מגיעים למפגש עם סימון אדום.

ב-3.1 ק"מ ניצבים עצי שיטה גדולים, מקום מצוין לעצירת קפה קצרה.

ב-4.3 ק"מ מגיעים לצומת משמעותי. המשך ישר מוביל אל המכתש הקטן, הידוע גם כמכתש חצירה. צורתו המעוגלת והצוקים המקיפים אותו העניקו לו את שמו הערבי "חצ'ירה" – אסם תמרים. שמו העברי נבחר בשל הדמיון לחצר גדולה המוקפת קירות סלע זקופים.

כדי להמשיך במסלול מאפסים כאן את מד המרחק ופונים שמאלה, מערבה, עם הסימון האדום (14259), לפי השלט "נחל צין".

הדרך חוזרת לערוץ הרחב של נחל צין. מצפון נפרשים מצוקי המכתש הקטן, ומדרום מתגלים קירות הגיר הבהירים שבתוכם חצב הנחל את אחד המקומות היפים במסלול – גבי שיש.

אפשר לרדת אל הגבים בהליכה קצרה. מי שבוחר להיכנס למים מתבקש להימנע ממגע עם העיניים והפה, משום שהמים, שמקורם במפעל הפוספטים צין, מכילים ריכוז גבוה של מלחים וזרחות. בשנים האחרונות איכות המים השתפרה, ובהדרגה חוזרים לאזור צמחים ובעלי חיים שנעלמו בעבר.

מכאן והלאה הניווט פשוט – ממשיכים לאורך הסימון האדום עד לסיום המסלול. הנהיגה, לעומת זאת, דורשת ריכוז ותשומת לב. השטח משלב מדרגות סלע, חציות ערוץ ולעיתים גם בוץ, בהתאם לעונה.

ב-6.3 ק"מ ממתינה מדרגת סלע משמעותית. מומלץ להיעזר במכוון מחוץ לרכב כדי לבחור את קו הנסיעה הנכון ולעבור אותה בבטחה.

לאורך הדרך חוצה המסלול את ערוץ הנחל מספר פעמים. בתקופות מסוימות הקרקע עלולה להיות בוצית ולהוסיף מעט אתגר לנהיגה.

ב-7.0 ק"מ יוצאת הדרך מהערוץ וממשיכה מעל הגדה הצפונית של הנחל. ב-9.0 ק"מ פונים שמאלה עם תוואי הדרך, וב-9.7 ק"מ חוצים שוב את הנחל. זהו אזור נעים להפסקת קפה או פיקניק, בהתאם לשעת היום ולעונה. בסמוך נמצא סכר קטן ומתקן ותיק למדידת גובה השיטפונות. האזור, המכונה גבי צין, מאופיין בצמחיית קנה מצוי ועצי אשל.

ב-9.8 ק"מ מגיעים לפנייה חדה ימינה. הכיכר המאולתרת שבמקום מסייעת בביצוע הפנייה.

בהמשך ממתינה אחת מסדרות המכשולים המהנות במסלול. ב-11.2 ק"מ מתחילה סדרת מדרגות סלע, כאשר השלישית שבהן, ב-11.5 ק"מ, היא המאתגרת ביותר – מדרגה תלולה המסתיימת ישירות במים.

ב-11.7 ק"מ חוצים את המים בהתאם לסימון האדום. לאחר מכן, ב-12.5 ק"מ, מגיעה עלייה תלולה שמובילה לקטע קצר ויפהפה של נסיעה על סכין.

ב-14.7 ק"מ חולפים ליד מקבץ הדקלים של עין צין ועין עקרבים. חלק מהעצים נפגעו בעבר ממי הפוספטים, אך בשנים האחרונות ניתן לראות סימני התאוששות ושיקום של הצמחייה.

ב-15.5 ק"מ ממתין קטע נהיגה חצצי ומהנה, וב-16.1 ק"מ פונים שמאלה עם הסימון האדום.

ב-17.6 ק"מ מגיעים לכביש מספר 227. כאן הגובה הוא מינוס 6 מטר. מאפסים את מד המרחק.

פנייה שמאלה, דרומה, תוביל אל צומת עין חצבה וכביש הערבה.

פנייה ימינה מטפסת לעבר מעלה עקרבים, שדה הבולבוסים ומפעל הפוספטים. העלייה עצמה היא אחת הדרכים המפורסמות בנגב: טיפוס של 318 מטר לאורך 3.6 ק"מ, ובו לא פחות מ-35 עיקולים.

השם "מעלה עקרבים" מיוחס לעיקולים הרבים שלאורכו. על פי הגיאוגרף יהודה זיו, שורש המילה "עקרב" קשור למשפחת מילים המתארת עקמומיות ופיתולים, בדומה לזנבו המעוקל של העקרב.

במהלך העלייה כדאי להביט שמאלה אל "סלע האריה", המכונה לעיתים גם "סלע הצפרדע". הצורה שתזהו תלויה בעיקר בזווית האור ובשעת היום.

ב-9.2 ק"מ מגיעים לצומת T. מי שיפנה ימינה יגיע לאחר כ-1.7 ק"מ אל מצפה עלי – אחת מנקודות התצפית היפות באזור, המשקיפה על המכתש הקטן. בהחלט מומלץ להקדיש לה כמה דקות.

לאחר הביקור במצפה חוזרים אל הצומת וממשיכים בכביש. כעבור כ-10 ק"מ מתחבר הכביש לכביש 206 – ימינה לכיוון דימונה ובאר שבע, ושמאלה לעבר ירוחם והמכתש הגדול.

כאן מסתיים המסלול. שילוב של נהיגת שטח מאתגרת, נופי מדבר עוצמתיים ומים זורמים הופך את נחל צין תחתון לאחד ממסלולי ה-4X4 המיוחדים והמגוונים בדרום הארץ.

קרדיט תמונה: צולם במסגרת טיול שבילים 4×4

קרדיט תוכן: קרדיט ליואב קווה , שבילים 4x4