אזור: מודיעין
אורך: 15 ק"מ
משך: 4-3 שעות
דרגת קושי לנדקרוזר: בינונית-קשה
עונה מומלצת: כל השנה
מגבלות שטחי אש: אין מגבלה. אפשר לטייל בכל ימות השבוע
נקודת התחלה: מצפה מודיעין
נקודת סיום: חניון הרצל, מול פארק הקופים

jerusalem-map
מפה באדיבות שביל נט. כל הזכויות שמורות לחברת שביל נט

ניתן להורדת את אפליקציית Offroad דרך חנות האפליקציות בנייד שלכם.
האפליקציה מציגה מפה אונליין / אופליין ואת ציר המסלול. יש לטעון לתוכה את המסלול או להפעיל מסלול שאחד המשתמשים העלה למאגר הפומבי, במהלך הניווט בשטח, תוכלו לראות אייקון המסמן את מיקום הרכב שלכם כך שקל מאוד לראות אם אתם על המסלול או לא.

מסלול קצר, תמציתי ואתגרי. רצוי לצוות של שני כלי רכב לפחות או נהג פלוס מכוון קרקעי. ואל תשכחו להוריד את לחץ הניפוח בצמיגים, זה ייתן לכם הרבה יותר אחיזה בסלעים

האתגר הראשון הוא לצלוח בשלום את גודש הדוכנים, המכוניות ורוכבי האופניים שממלא בסופי שבוע את הכניסה ליער.

מכביש 443 אנחנו פונים לכניסה הראשית ליד בן שמן. ב-WAZE: "מצפה מודיעין".
מאפסים את מד המרחק מיד בכניסה ליער בן שמן.
50 מ' – ממשיכים ישר, דרומה, בכביש הסלול (לא פונים ימינה).
150 מ' – ממשיכים ישר בכביש (ולא פונים שמאלה למצפה מודיעין עצמו).
ממשיכים עם הכביש. המולת הדוכנים מתפוגגת מאחור. 
שימו לב לסימון שביל ישראל – כחול, לבן, כתום. נראה אותו הרבה היום.
450 מ' – ישר במורד הסלול (ולא שמאלה לפגודה). 
שימו לב לא לפספס את הפנייה הבאה: 700 מ' – עוזבים את הכביש, פונים שמאלה אל דרך עפר. מיד מופיע מזלג דרכים, קחו את הזרוע הימנית, לפי סימון שביל ישראל. מגמת ירידה מתונה.  
800 מ' – ממשיכים ישר, עם סימון שביל ישראל (ולא שמאלה).
850 מ' – בין עצי האורן, שמאלה, מזרחה. הדרך סלעית במקצת. האקשן מתחיל. למעשה, עוזבים זמנית את סימון שביל ישראל, שממשיך ישר למטה בירידה תלולה עם מדרגות גבוהות.
950 מ'  –  הדרך פונה ימינה, דרומה. ואז מתעקלת מערבה. במורד. כדאי לצאת לסיור רגלי, להיעזר במכוון חיצוני וכמובן לשלב ראשון LOW, שייתן שליטה טובה יותר.
הדרך מתעקלת ויורדת לצד עץ ברוש גבוה (שימו לב: העץ צריך להיות מצד שמאל לרכב שלכם). מיד אחרי העץ פונים שמאלה אל הערוץ וחוצים אותו.  המעקף הושלם, אנחנו שוב עם סימון שביל ישראל – מופיע ממול, גבוה, על סלע בולט.
 

/

אורן ירושלים
יער בן שמן מכיל 1.8 מיליון עצים בשטח של 34 אלף דונם. רוב העצים שניטעו כאן הם אורן ירושלים. תוחלת החיים הטבעית של עץ אורן היא כ-150 שנים, אלא שכנימת מצוקוקוס ארץ-ישראלי הורגת את העצים ומקצרת את התוחלת הממוצעת ל-50-40 שנה בלבד. לשם השוואה, תוחלת החיים של עצי אלון מגיעה ל-600 שנה. 
המחטים שנושרות מהאורן יוצרות מרבד על-פני הקרקע שמדכא צמיחה של צמחים אחרים. יוצאת דופן היא הרקפת המצויה, שמשגשת מתחת לאורנים.   
1.1 ק"מ – חוצים דרך עפר רחבה וממשיכים ישר דרומה: בעליה הסלעית לאמיצים ולבעלי רכב משופר או בדרך שמטפסת במעקף שמאלי קלה יותר (אבל גם הוא דורש תמרון מדויק). 
בתום אחת משתי העליות האלה (ישר או עוקפת משמאל) אנחנו ממשיכים ישר בדרך רחבה. מימין ברושים, משמאל אורנים. אפשר לנסוע על הסלעים או לזגזג ביניהם. 
1.25 ק"מ – חוצים דרך עפר רחבה  וקו מתח. מולנו קבוצת ברושים. עוקפים אותה מימין או משמאל ומטפסים - עלייה מתונה עם כמה מדרגות חביבות. הסימון הוא כל הזמן שביל ישראל. 
1.4 ק"מ – מגיעים לדרך כורכר. חוצים אותה ופונים בזווית שמאלה, כיוון דרום מזרח, עם סימון שביל ישראל, אל בין העצים. כעבור כעבור חמישה מטרים נוספים, ממשיכים ישר עם הדרך הראשית (ולא פונים ימינה).
1.55 ק"מ – קצה כביש סלול וצומת T. פונים ימינה על גבי הדרך הטובה, עם סימון שביל ישראל.
אחרי 50 מ' ממשיכים ישר (ולא שמאלה) אל ירידה משובשת, לפי סימון שביל ישראל.
1.7 ק"מ – במזלג ממשיכים ישר (ולא שמאלה), לפי סימון שביל ישראל.
1.9 ק"מ – חוצים את נחל גמזו ומגיעים לצומת T. פונים שמאלה בדרך עפר רחבה ומיד פונים ימינה לעלייה תלולה וארוכה. שימו לב, בדיוק בפנייה, מצד ימין, יש אמפיתאטרון קטן, מקום נחמד להפסקה. 
העלייה הזאת דורשת נהיגה מדויקת והכוונה.
2.1 ק"מ – מגיעים לקצה העלייה. במזלג פונים ימינה, עם סימון שביל ישראל. בחורף צולחים כאן שלוליות. בשאר השנה יש סתם בורות. 
2.2 ק"מ – במזלג ממשיכים ישר, הכיוון הוא דרום-מערב, בצמוד לאיקליפטוסים.  
2.4 ק"מ – הדרך מתעקלת שמאלה. בחורף יש שלוליות.
2.5 ק"מ – מאפסים את מד המרחק. דרך כורכר. פונים שמאלה. שלט העץ הגמדי שמימין מכריז "תל גמזו". התל נראה, אם מרימים את המבט, בכיוון דרום-מזרח. 
100 מ' – אספלט ומזלג. בוחרים בזרוע הימנית. ממשיכים ישר, דרומה, במורד. עוזבים את האספלט. מצד שמאל חניון הסוסים. אנחנו יורדים ירידה קצרה, מגיעים לצומת T, פונים שמאלה ומיד ימינה במורד לדרך שלא מסומנת בסימון שבילים ועוברת בינות לעצי הזית. סלאלום מקסים בין הזיתים. בסוף החורף פורחות כאן כלניות. 
400 מ' – ממשיכים ישר בדרך הראשית, לצד החריץ שבקרקע. אחרי 20 מ' – שימו לב, פנייה חדה שמאלה.
למעשה יש שתי פניות שמאלה. קחו את הראשונה, השמאלית יותר. מתחילים לטפס, יש קצת סלעים, זו לא עלייה תלולה. 
600 מ' – רחבה עם מדשאה נהדרת שבחורף ובאביב מלאה כלניות וסתווניות. בשמים (בכל ימות השנה) חגים מטוסים לקראת נחיתה. בדיוק לפני המדשאה יש מזלג. בוחרים בזרוע השמאלית (לא עם הסימון האדום).
700 מ' – משוכות צבר, שהפרידו בין החלקות של הכפר הערבי שהיה באזור עד 48'. יש גם בוסתנים של תאנים, שקדים ורימונים. 
800 מ' – צומת T. פונים ימינה, מערבה.
900 מ' – מזלג למרגלות תל גמזו. בוחרים בזרוע השמאלית ופונים מיד ימינה, מערבה, לעבר התל עצמו. 
עכשיו הגיע הזמן לטפס על התל. יש עלייה עם בורות רעים והצלבות, ולידה יש עלייה נוחה יותר. 
1.0 ק"מ – ממשיכים ישר על התל, מערבה, לעבר הפרגולה והתצפית.
1.2 ק"מ – חונים לצד שלט העץ והולכים קצת ברגל אל הפרגולה והתצפית – מעלות יהונתן / מצפה השניים. 

/

בתום ההפסקה חוזרים לרכב.
מאפסים את מד המרחק, נוסעים קצת לאחור וממשיכים צפונה (כלומר ימינה ביחס לכיוון שממנו הגענו לכאן אחרי הטיפוס לתל). הירידה שלפנינו מורכבת משלושה שיפועים והפסקות קצובות ביניהם. אם תסתכלו קדימה תבחינו בכיפה לבנה, שהיא למעשה מכל מים גדול (בעמוד ענן, "מאגר איילון").
100 מ' – קצה הירידה, צומת T. פונים ימינה.
150 מ' – פונים שמאלה ושוב שמאלה. דרך עפר טובה, כיוון הנסיעה הוא מערבה.
500 מ' – צומת ליד עץ זית. שמאלה פירושו לצאת לכביש המוביל למושב גמזו. אנחנו בוחרים להמשיך ימינה, צפונה, לאורך קו מתח.
600 מ' – ממשיכים ישר ולא ימינה. מימין רואים תחנת שאיבה.  
800 מ' – במזלג בוחרים בזרוע השמאלית (המערבית) מכאן ירידה ארוכה מתונה לעבר מבנה בהיר, "הבוסטר". 
1.2 ק"מ – עוקפים מימין עץ שיזף. אנחנו לצד המבנה, קידוח גמזו בוסטר.
מאפסים את מד המרחק. לפנינו רחבה וכיכר. פונים שמאלה אל דרך טובה בכיוון צפון-מערב, לפי סימון השבילים השחור. שימו לב: אחרי הפניה, מטע הזיתים צריך להיות מצד שמאל (ולא מצד ימין שלכם!).
100 מ' – הדרך מתעקלת קלות שמאלה. מימין מטע חרובים (בשלים, טעימים ומתוקים לקראת סוף הקיץ). 
500 מ' – לא לפספס: עוזבים את הדרך הראשית ופונים ימינה, צפונה. עוברים מעל צינור מתכת. במזלג הקרוב, זרוע ימנית. 
750 מ' – עיקול שמאלה, ירידה קצרה ואז פונים ימינה, צפונה. מימין לנו איקליפטוסים, משמאל שדה תבואה. 
1.0 ק"מ – ברוכים הבאים לעליות הנגמ"שים, לונה פארק מקומי של עליות וירידות תלולות ותלולות יותר. בזהירות! 
מאפסים את מד המרחק מול עליות הנגמ"שים וממשיכים ישר, צפונה, לעבר גבעה רחוקה שעליה עצי אורן. 
350 מ' – כביש סלול וצומת T. פונים שמאלה על גבי הכביש המתפתל מערבה.
500 מ' – צומת T, שמאלה, עם הכביש הסלול. 
700 מ' – מתחברים לכביש 4314. שמאלה לגמזו ולכפר דניאל. ימינה לשאר הארץ. סוף מסלול.

מדיניות הפרטיות שלנו

אנו עושים שימוש ב"עוגיות" (cookies) באתר על מנת לספק לך שירות טוב יותר. אם אתה מסכים לכך, המשך להשתמש באתר כרגיל, או למד כיצד לנהל את ה"עוגיות".