אורן ירושלים
יער בן שמן מכיל 1.8 מיליון עצים בשטח של 34 אלף דונם. רוב העצים שניטעו כאן הם אורן ירושלים. תוחלת החיים הטבעית של עץ אורן היא כ-150 שנים, אלא שכנימת מצוקוקוס ארץ-ישראלי הורגת את העצים ומקצרת את התוחלת הממוצעת ל-50-40 שנה בלבד. לשם השוואה, תוחלת החיים של עצי אלון מגיעה ל-600 שנה.
המחטים שנושרות מהאורן יוצרות מרבד על-פני הקרקע שמדכא צמיחה של צמחים אחרים. יוצאת דופן היא הרקפת המצויה, שמשגשת מתחת לאורנים.
1.1 ק"מ – חוצים דרך עפר רחבה וממשיכים ישר דרומה: בעליה הסלעית לאמיצים ולבעלי רכב משופר או בדרך שמטפסת במעקף שמאלי קלה יותר (אבל גם הוא דורש תמרון מדויק).
בתום אחת משתי העליות האלה (ישר או עוקפת משמאל) אנחנו ממשיכים ישר בדרך רחבה. מימין ברושים, משמאל אורנים. אפשר לנסוע על הסלעים או לזגזג ביניהם.
1.25 ק"מ – חוצים דרך עפר רחבה וקו מתח. מולנו קבוצת ברושים. עוקפים אותה מימין או משמאל ומטפסים - עלייה מתונה עם כמה מדרגות חביבות. הסימון הוא כל הזמן שביל ישראל.
1.4 ק"מ – מגיעים לדרך כורכר. חוצים אותה ופונים בזווית שמאלה, כיוון דרום מזרח, עם סימון שביל ישראל, אל בין העצים. כעבור כעבור חמישה מטרים נוספים, ממשיכים ישר עם הדרך הראשית (ולא פונים ימינה).
1.55 ק"מ – קצה כביש סלול וצומת T. פונים ימינה על גבי הדרך הטובה, עם סימון שביל ישראל.
אחרי 50 מ' ממשיכים ישר (ולא שמאלה) אל ירידה משובשת, לפי סימון שביל ישראל.
1.7 ק"מ – במזלג ממשיכים ישר (ולא שמאלה), לפי סימון שביל ישראל.
1.9 ק"מ – חוצים את נחל גמזו ומגיעים לצומת T. פונים שמאלה בדרך עפר רחבה ומיד פונים ימינה לעלייה תלולה וארוכה. שימו לב, בדיוק בפנייה, מצד ימין, יש אמפיתאטרון קטן, מקום נחמד להפסקה.
העלייה הזאת דורשת נהיגה מדויקת והכוונה.
2.1 ק"מ – מגיעים לקצה העלייה. במזלג פונים ימינה, עם סימון שביל ישראל. בחורף צולחים כאן שלוליות. בשאר השנה יש סתם בורות.
2.2 ק"מ – במזלג ממשיכים ישר, הכיוון הוא דרום-מערב, בצמוד לאיקליפטוסים.
2.4 ק"מ – הדרך מתעקלת שמאלה. בחורף יש שלוליות.
2.5 ק"מ – מאפסים את מד המרחק. דרך כורכר. פונים שמאלה. שלט העץ הגמדי שמימין מכריז "תל גמזו". התל נראה, אם מרימים את המבט, בכיוון דרום-מזרח.
100 מ' – אספלט ומזלג. בוחרים בזרוע הימנית. ממשיכים ישר, דרומה, במורד. עוזבים את האספלט. מצד שמאל חניון הסוסים. אנחנו יורדים ירידה קצרה, מגיעים לצומת T, פונים שמאלה ומיד ימינה במורד לדרך שלא מסומנת בסימון שבילים ועוברת בינות לעצי הזית. סלאלום מקסים בין הזיתים. בסוף החורף פורחות כאן כלניות.
400 מ' – ממשיכים ישר בדרך הראשית, לצד החריץ שבקרקע. אחרי 20 מ' – שימו לב, פנייה חדה שמאלה.
למעשה יש שתי פניות שמאלה. קחו את הראשונה, השמאלית יותר. מתחילים לטפס, יש קצת סלעים, זו לא עלייה תלולה.
600 מ' – רחבה עם מדשאה נהדרת שבחורף ובאביב מלאה כלניות וסתווניות. בשמים (בכל ימות השנה) חגים מטוסים לקראת נחיתה. בדיוק לפני המדשאה יש מזלג. בוחרים בזרוע השמאלית (לא עם הסימון האדום).
700 מ' – משוכות צבר, שהפרידו בין החלקות של הכפר הערבי שהיה באזור עד 48'. יש גם בוסתנים של תאנים, שקדים ורימונים.
800 מ' – צומת T. פונים ימינה, מערבה.
900 מ' – מזלג למרגלות תל גמזו. בוחרים בזרוע השמאלית ופונים מיד ימינה, מערבה, לעבר התל עצמו.
עכשיו הגיע הזמן לטפס על התל. יש עלייה עם בורות רעים והצלבות, ולידה יש עלייה נוחה יותר.
1.0 ק"מ – ממשיכים ישר על התל, מערבה, לעבר הפרגולה והתצפית.
1.2 ק"מ – חונים לצד שלט העץ והולכים קצת ברגל אל הפרגולה והתצפית – מעלות יהונתן / מצפה השניים.
